"האזנתי לצלילים וחייתי מחדש את שעות המלחמה הראשונות שעברו עלי בצפון,כשראיתי מטוס שלנו מתפוצץ ומתפרק באוויר מפגיעת טיל סורי, ויריעת השמיים הבטוחיםוהמגוננים נקרעה כסמרטוט בלה מעל לראשינו"(יהושע סובול)

״הקשבתי ומאד התרגשתי מההקראה של השכם בבוקר...הכל מדבר בעד עצמו. ההלם והכעס לא מסתיימים והכל חוזר על עצמו. אני מברכת על הרעיון, המוזיקה אומרת הכל.״(חוה אלברשטיין(

"הסיפור המסופר ברקע, יחד עם הכתוביות בחוברת, אמנם קושרים אותנו למלחמת יום הכיפורים אבל מן הצלילים המנוגנים וקולות הרקע בכל קטע ועניינו, אתה מספר את סיפור המלחמה. כל מלחמה. והן לא נעשות יותר קלות או יותר טובות"(יענקל'ה רוטבליט)

"'חרב' קושר בין הבדידות האישית לזו הפוליטית. מהם הצלילים המלנכוליים הללו? אלו צלילי הבגידה, הטרגדיה, ורוח הפרצים המנשבת בהיעדר הנהגה ועם קריסת האתוס. בגלל זה הם גם נשמעים מוכרים כל כך. יצירה מיוחדת וכנה שנהניתי מאוד לשמוע"(שאנן סטריט)

'חרב' הוא אלבום אינסטרומנטלי, שנכתב כפסקול בהשראת אירועי מלחמת יום הכיפורים.
המוזיקה בישראל שנכתבה בהשראת המלחמה נחלקה לשניים - שירים להרמת המורל, ושירי זיכרון נוגים.

'חרב', אלבומו השלישי של המוזיקאי יאיר יונה נכתב כדי ליצור נרטיב שלישי, ביקורתי מחד וחומל מאידך.

התוצאה היא יצירה אינסטרומנטלית מרתקת, סוחפת ומטלטלת- מקומית מאד מחד גיסא אבל תתחבר בקלות גם ליצירות סוחפות של אמנים והרכבים כמוGodspeed You! Black Emperor , Mogwai  אוExplosions in the Sky .

בעשרה קטעים, מתעד יונה מספר סיטואציות אינדיבידואליות, פרטיות, ללא שמץ של ניסיון להתכתב עם אתוסים מקובלים שכן האלבום לא מנסה לתעד מהלכים הירואים או טראגים במלחמה.

למעשה, המלחמה חיה בצד האלבום, ומי שנמצא במרכז השיח המוזיקלי הם האנשים הפשוטים, אלה שסחבו את המלחמה ותוצאותיה על גבם, ועל גבי הדור שאחריהם.
ה'סצנות' המתועדות באלבום כוללות את השיעמום המפוהק על קו ברלב של לפני המלחמה, את היציאה לקרב, את השהיה במחשכי מוצב החרמון, את היקיצות המסוייטות במשך 43 שנה אחרי, את האשה שמחכה, את משלחת בשורת האיוב ועוד.
את המוזיקה עצמה לא ניתן לכנות או לקטלג, היות והיא כוללת קשת צלילית גדולה, מכלי נגינה קונבנציונליים, דרך סימפולים אותנטיים של רשתות קשר מהמלחמה ונעה בין גיטרה חשמלית מדברית ליצירות קלאסית מודרנית.

איך האלבום מתחבר לאנשים מעולם התרבות והיצירה שחוו את המלחמה בזמן אמת, אתם יכולים לראות למעלה.

איך הוא מתחבר לדור חדש של מאזינים ומבקרים? בדיוק כך:

"הופתעתי והתרגשתי לאללה מהאלבום החדש של יאיר יונה, חרב, שבמובנים רבים הוא תפנית חדה מאוד מהמוזיקה שיונה היה מזוהה איתה עד עכשיו. חרב הוא ״אלבום־פסקול מלחמת יום הכיפורים״, והוא נולד מתחקיר לא קטן וכולל דגימות משיחות בקשר בזמן המלחמה. מרתק ומרגש."

גיא חג'ג', עונג שבת

"'חרב' הוא יצירה אינסטרומנטלית. גיטרות ותופים תופסים בה את הנפח העיקרי, ומשלימים אותם סירנות, קולות נפץ, והקלטות מרשתות הקשר. יונה מספר סיפור שכולם כבר מכירים, ובאורח פלא הוא מצליח לרגש איתו גם את מי שמכיר כל פרט...יונה, שבדרך כלל מושפע בעיקר מאמריקנה, נכנס כאן לבטן הרגישה של ההוויה התרבותית הישראלית. הוא יוצר כאן פסקול למלחמה שקרתה כבר, ומספר סיפור בכלים שונים לגמרי מאלו שהורגלנו אליהם, והוא מצליח לגרום לו להישמע מוכר וחדש, מעניין ומרגש באותו הזמן."

אלקנה כהן, קולומבוס

"'חרב' היא יצירה מרתקת, וחלק מיופייה מגיע דווקא משום יכולתו של יונה לתאר גם נקודות מבט אינטימיות, פרסונליות, ומהן לתאר הלך רוח קולקטיבי...בידיים מיומנות ותוך הפקה עשירה הוא הצליח להביע קשת שלמה של התרחשויות שנהוג היה לתאר עד כה במנגינות שקטות ו/או מלאות פאתוס, ועל כך הוא ראוי לשבחים."

נדב מנוחין, וואלה!