תודו שהתגעגעתם לסופיאן סטיבנס. אלבום חדש עדיין אין, אבל הסופיאן משחרר בינתיים  12" חדש שכדי לתהות על קנקנו יש לגלול מעט למטה ולקרוא באריכות מקוצרת אודותיו. בתחילת דצמבר יגיע עוד כותר מטעמו (שגם כבר נחת פה) אז אנחנו ממליצים לכם להשאר דרוכים ולהזמין עותקים מראש משום שהכמויות שקיבלנו מוגבלות עד מאוד.

עוד ריליס שיוצא לכבוד הבלאק פריידי מגיע מטעמו של ג'ייסון מולינה המנוח עם שני קאברים לבלאק סאבאת' על גבי 7". מי שמכיר את פועלו בטרם נפח את נשמתו ודאי יודע שמולינה היה כותב שירים מצוין, אך כמבצע של שירים אחרים הוא אפילו מצליח להתעלות על עצמו.

אחריו תמצאו בהפצה את האלבום החדש של סנסציית האינדי-פופ CULTS, אוסף מצוין של קטעים נדירים מטעמה של אנג'ל אולסן, האלבום החדש והמשובח של Hiss Golden Messenger, אלבום הבכורה המדהים של אלדוס הארדינג שחוזר למלאי, הוצאה מחודשת לאלבום הגוספל הגרובי מ-1971 של Pastor T.L. Barrett שחוזר להדפסה אחרי ששוב נעלם מהמדפים, ושתי קלאסיקות מיידיות של R&B ומוזיקת נשמה בת זמננו ממוזס סאמני וג'מילה וודס. אם אתם עוקבים ומחבבים את המגמות המבורכות בז'אנרים הללו אתם לא יכולים להרשות לעצמכם לא לבדוק אותם.

מאינדי-פולק ועד אינדי פופ:

SUFJAN STEVENS - CARRIE & LOWELL LIVE

(ASTHMATIC KITTY)

TRANSLUCENT 12" + FULL DIGITAL DOWNLOAD OF CARRIE & LOWEL LIVE

בזמן שמעריציו הרבים ברחבי העולם מחכים למוצא פיו ומפנטזים על אלבום חדש, סופיאן סטיבנס שומר את עצמו בתודעה עם שני ריליסים חדשים. השני יצא בתחילת בדצמבר (וכבר נמצא במחסן, מוזמנים להתעניין ולשריין אותו מראש) והראשון כבר כאן כמובן, בפורמט של 12" שקוף ובמהדורה מוגבלת שמציעה שני קטעים שהוקלטו בהופעה בדרום-קרוליינה לפני כשנתיים במסגרת סיבוב ההופעות של Carrie & Lowel, אלבומו עטור השבחים של סטיבנס ואחד הבולטים של העשור האחרון. בצד הראשון של הויניל תמצאו את Blue Bucket OfGold, הקטע היפהפה שמסיים את Carrie & Lowell, והופך בהופעה הזו משיר מרגש בן 5 דקות למגנום אופוס מזכך של כמעט 19 דקות. בצד ב', גרסת כיסוי מבריקה ל-Hotline Bling של Drake שבה מתארח נביא הסול החדש Gallant (בדיקה בבית התפוצות מוכיחה שאין קשר לשר השיכון מסיעת כולנו). וככל שהקונטרסט הסגנוני בין שני הקטעים האלה מתגבר ונוכח כך הוא מגשר על הפער העצום ומוסיף נדבך נוסף ליצירה העמוקה והאינסופית של סופיאן סטיבנס.

וגם כל הסופיאנים האלה במלאי בדיסקים ו/ או תקליטים:

JASON MOLINA - THE BLACK SABBATH COVERS

(SECRETLY CANADIAN)

ETCHED 7"

זה די מפתיע שמוזיקאי שכבר קבור וטמון באדמה זמן מה מצליח להחיות מחדש שירים שנכתבו לפני שנולד.

אך זה בדיוק מה שמבדיל את ג'ייסון מולינה -  הרגש והשכל מאחורי Songs: Ohia ו-Magnolia Electric Co.– מרוב הסינגרים-סונגרייטרים בני דורו והופך אותו לאגדה המתה-חיה שלאורה מתחנכים ויתחנכו מוזיקאים עתידיים שנחשפים אליו בקצב איטי, שקול ומדוד.

בין הדברים שהספיק מולינה להתמקד בהם לפני ששתה את עצמו למוות ונפטר בגיל 39, היו סשנים של הקלטות גרסאות כיסוי לאמנים שאהב והיה מושפע מהם, כך שאחרי שהתוודענו לאהבתו לקונווי טוויטי וטאונס ואן זאנדט, מגיע תורה של השבת השחורה. כן, גם אנחנו אפשרנו לעצמנו להיות מופתעים ולהרים גבה (ואפילו שתיים) עד ששמענו את הטיפול הרגשי והמסור שלו בקלאסיקות כמו Solitude (מתוך Master of Reality) ו-Snowblind (מתוך Vol.4) והבנו שאוזי אולי שר אותם במקור, אבל מולינה מבודד אותם ומעצב אותם מחדש בדמותו הטראגית של אדם שלא יודע שסופו קרוב.

אוזי עדיין חי, ונאחל לו חיים ארוכים לפני ואחרי שישוב לישראל לעוד הופעה, אבל נדמה שמולינה לקח איתו לקבר את הפרשנות האמיתית הטובה והמדויקת ביותר לשירים הללו.

להמחשה בלבד (הגרסא בויניל שונה):

וגם אלה זמינים מג'ייסון מולינה תחת שמו, כ-Songs: Ohia או כחלק מ-Magnolia Electric Co.:

CULTS - OFFERING

(SINDERLYN)

CD

כמעט תמיד יש משהו עצוב, אפילו נוגה, בהרכב שהשמיים היו עבורו הגבול ולפתע הוא מוצא את עצמו נזנח ונדחק לאחור כך שהוא נאלץ להתחיל את הטיפוס לפסגה מחדש.

Cults, צמד סטודנטים כושל לצילום שהפך להרכב לאחר ששני החברים בו הודחו מלימודיהם האקדמיים, פתח את העשור הנוכחי בתרועה רמה עם שני אלבומים מפלחי תודעה ומגזרים שונים שיצאו בקולומביה (תחת הלייבל הפרטי והממותג של של לילי אלן, לא פחות), ובארסנל שלהם אף שכנו בבטחה להיטים גדולים כמו Go Outside ו-Abducted שסימנו כי לצמד הניו-יורקי צפוי עתיד מזהיר.

ואז הם נעלמו. כשהם צצו מחדש, לא ציפינו שנפגוש את האלבום השלישי שלהם (שיצא בשעה טובה ממש לאחרונה אחרי ארבע שנות שתיקה) בלייבל אינדי שוקק חיים אך מעט זעיר כמו Sinderlyn. אך כפי שההדחה מספסל הלימודים בבית-הספר לצילום רק היטיבה איתם, האזנות חוזרות ל-Offering מאששות את התחושה שהחזרה לעניינים (ולא למרכז העניינים), לעשייה (ולא ללב התעשייה), רק עשתה חסד עם הצמד וגם עם הרטרו-אייטיז-אינדי-פופ המלנכולי שלהם שייתכן ואף הפך לקליט מאי-פעם, כך שזהו בוודאות אלבומם הטוב ביותר מבין השלושה וכולו שירים שמשתכשכים במלודיות מצמררות, הומור שחור, תעצומות רגש וניכור אורבני בריא. ומהבחינה הזאת – וכפי שהעטיפה ושמו מרמזים – השמיים הם עדיין הגבול ולעולם לא יפסיקו להיות.

כך היו מצלמים פעם:

שעת מנחה:

דמי הבראה:

HISS GOLDEN MESSENGER - HALLELUJAH ANYHOW

 (MERGE)

הרוב השקט והשפוי בקרב החיות המכונות "בני האדם" רואה עננים שחורים מתפלץ וחוטף דיכאון אפוקליפטי. אם.סי טיילור, מוזיקאי בשר ודם, המכנה עצמו Hiss Golden Messenger, לעומת זאת, מקבל השראה, כותב שירים ומקליט אלבום חדש ונותן לו שם מבריק – הללויה בכל אֹפֶן – כאילו גמע בשקיקה את מילות השיר הזוכה באירויזיון 1979 של חלב ודבש. אך לא כך הדבר, Hiss Golden Messenger נולד לראות את אותם עננים שמקדירים את השמיים ולשאוג "אל תירא ישראל אל תירא כי גור אריה הרי אתה", רק בלי השאגה, ישראל או גור האריות העשוי ללא חת, אלא דרך עשרה שירי קאנטרי- רוק ואינדי-פולק מעודנים, חכמים, אוהבים ורגישים מאין כמוהם שנותנים תקווה תמידית ופותחים את הלב ברגעים קשים. התמסרו להם וגם אתם תמצאו את האור באפלה של ההוויה האנושית ועל הדרך תזכו להכיר מוזיקאי מצוין שמצליח להזכיר בהתנסחות המוזיקלית שלו משוררי רוק צנועים - מבוב דילן, ואן מוריסון וניל יאנג ועד קווין מורבי, ראיין אדמס וג'ף טווידי מ-Wilco.הייתכן ומדובר בהללויה בכל אֹפֶן אך לא כזו שמתרחשת תדיר? לא נכחיש זאת!

כשיגמרו השיפוצים:

תן לזמן ללכת:

גשם חזק:

וגם הדיסק הקודם במלאי:

ANGEL OLSEN - PHASES

(JAGJAGUWAR)

CD

אנג'ל אולסן הספיקה להוציא עד היום רק שלושה אלבומי סולו, אבל מאז שהפציעה לראשונה בחיינו עת רכשנו במחתרת בשנת 2010 את הקלטת הלוהטת Strange Cacti היא נוכחת בהם כמעט כל יום ואנחנו מרגישים שאנחנו מלווים את הקריירה המתפתחת שלה כאילו היא נולדה בצלמנו.

בנוסף, My Woman, האלבום האחרון והמצוין שלה, הוכיח סופית שהיא יכולה להשתכלל כאוות נפשה ולהתנחל בלבבות חדשים דרך ז'אנרים אחרים שהם לא בהכרח הפולק המפוזר והמלנכולי שאפיין אותה בתחילת דרכה מסיינט לואיס לחזית האינדי-פופ האמריקאי. ומכיוון שאנחנו לא בדעת מיעוט, גם אם יש עדיין יותר מדי אנשים שעפים על קורטני ברנט בגלל שהם עדיין לא מכירים את אנג'ל אולסן, זה רק מתבקש שכבר בשלב זה בקריירה שלה חברת התקליטים שלה תזכה אותה באוסף ראוי לכל הדעות. לא מדובר באיזה Best Of שלא יחדש לכם כלום, אלא כזה שמאגד שתים-עשרה שירים שלא יצאו באלבומים, זכו להיות נגישים רק בפורמט דיגיטלי או וינילי במובן הסינגלי/סבן אינצ'י של המילה או כלל לא יצאו מעולם. רובם המכריע מהורהרים וקרובים לאינדי-רוק הפולקי של תחילת הדרך, כך שאם טחנתם עד דק את השירים ב-Half Way Home וב-Burn Your Fire For No Witness, זכיתם באלבום מרענן של שירים באותה הרוח שמתברג בטבעיות בין שניהם ובד בבד מזכיר את השפעותיה הישירות של אולסן – מג'וני מיטשל ועד קאט פאוור כמו גם את העובדה שלא בכדי היא בחזית האינדי הנשי העכשווי במובן הרוחבי לצד שרון ואן אטן, Weyes Blood, Waxahatchee, קורטני ברנט שכבר הזכרנו, מריסה נדלר ו-Feist.

כמו זבוב על הקיר:

שיר מיוחד:

וגם אלה של אנג'ל אולסן במלאי:

ALDOUS HARDING - ALDOUS HARDING

(FLYING NUN)

CD

והנה עוד סינגר-סונגרייטרית וזמרת מופלאה שחשבנו לתומנו שהיא רק שלנו, ודי השתדלנו לשמור את צפונותיה המוזיקליים לעצמנו.

אבל אז גילינו שאלדוס הרדינג עקפה אותנו בסיבוב וצצה לפתע עם אלבום חדש בחברת התקליטים 4AD, לא פחות! זה הרגיש שכאילו היא בעצם אמרה לנו "מה אתם חושבים לעצמכם שם בקמ"ע? שרק לכם מותר להנות מהשירים הנוגים שלי? אז מה אם אתם גיליתם אותי לפני כולם ובמובן הזה שלפתם אותי מהאחו בניו-זילנד שבו הלחנתי והקלטתי את שירי הראשונים לצד כבשים פועות ומתלטפות? יש לי מה להציע לעולם הגדול!" תכלס, גם אם היא לא אמרה שום דבר כזה וכל מה שנכתב למעלה מצוץ מהאצבע ברור שאלדוס הארדינג צודקת ואנחנו לא אוהבים להתווכח איתה ולכן וגם לא נעמיד אותה על טעותה המדומיינת:

הרי כל בר-דעת שמקפיד לקרוא את הודעות ההפצה האלה באופן קבוע יודע שדיברנו בשבחה בלי סוף ומתחת לכל עץ רענן כשיצא אלבומה הראשון, האלבום שלפניכם, לפני שנתיים.

אז עכשיו כשהיא מפורסמת ולא רואה אותנו ממטר, לא נותר לנו אלא להנות מהממונטום ולהציע אותו מחדש, ואפילו במחיר יותר אטרקטיבי,  על תשעת שיריו החודרים והמושלמים שגרפו בהן צדק השוואות לנכסי צאן ברזל של סנדי דני, ושתי בניאן, לינדה פרהקס, אן בריגס ואפילו בת' גיבונס מפורטיסהד.

כן כן, עד כדי כך השירים בו יפים, משלימים אחד את השני ומרכיבים את אחד אלבומי הפולק היפים בעשור הנוכחי.

אפשר לדמוע מהיופי הזה בלי סוף:

בחמש קם צייד:

אין שלום, אין בטחון:

מגוספל ישן ועד R&B חדש:

PASTOR T.L. BARRETT AND THE YOUTH FOR CHRIST CHOIR

LIKE A SHIP (WITHOUT A SAIL)

(NUMERO GROUP)

LP

אחרי שיצא לראשונה ב-1971 במעין הוצאה פרטית (Private Press בעגה המקצועית) ועשה רעש כמו עץ שנופל ביער, נעלם והתגלה מחדש ע"י הלייבל Light in The Attic ב-2013, הודפס מחדש, זכה להכרה לה הוא ראוי ואז נעלם שוב, אלבום הבכורה של תומאס לי בארט ג'וניור, שכיהן ככומר הראשי של כנסיית הר ציון הבפטיסטית בשיקגו, חוזר להדפסה והיכן אם לא ב-Numero Group, חברת ההוצאות המחודשות שחושפת אוצרות מוזיקליים שהיא בוחרת להתחקות אחריהם בקפידה. הפעם זה היה קל מתמיד אחרי "הסיבוב" הראשון של Light in The Attic, שבמסגרתו חוסלו כל העותקים שהודפסו והיה זה רק מוצדק שהכומר הכריזמטי, בעל האישיות הצבעונית והאהבה הגדולה למוזיקה, יזכה לעדנה והכרה מחודשת על פועלו המוזיקלי, ובמיוחד באלבום הזה שלטובתו כינס והקליט מקהלת צעירים מפוקדי הכנסייה הקבועים לטובת שמונה שירי גוספל מכשפים, עתירי Fאנק, גרוב שמבטאים התמסרות טוטאלית לעבודת השם.

הללויה? Oh Lord, Oh לא נכחיש זאת!

הרימו עוגן:

MOSES SUMNEY - AROMANTICISM

(JAGJAGUWAR)

זה כבר כמה שנים שה-R&B החדש מחלחל לכל חלקה טובה של תעשיית המוזיקה ועם ההתבססות המפתיעה שלו דווקא בסצנת האינדי העכשווי נדמה שהוא שובר שיאים חדשים של איכות כמעט בכל פעם שאלבום חדש שכזה יוצא לאור.

הפעם תורו של מוזס סאמני להעלות את הרף. אלבום הבכורה שלו ב-Jagjaguwar (לייבל האינדי בו חתומים בון איבר ודינוזאור ג'וניור) הוא שתי וערב של מוזיקת נשמה ופולק שמלווים בעיבודים עשירים ומינימליסטיים כאחד שטוענים אתAromanticism , אם נתייחס רגע לשמו המתחכם, בארומה של רומנטיקה אווירתית, אך  ממש לא קיטשית עם דימויים אוטומטיים של נרות ויין, אלא  כזו שהיא סתורה, מודחקת ותרה בעצלתיים אחר רגשות עצורים שמשתוקקיםלהתפוקק כל אימת שהם מאותרים וסאמני בא לתת להם ביטוי בקול ציפור הנפש הענוג שלו שנשבר ומתחבר חדש כל פעם באופן אחר.

דמיינו את Thundercat (שמנגן באס בשני שירים) חובר ל-Sampha, בילי הולידיי, טרי קאלייר, ג'ימי סמית', בון איבר ופרנק אושן כדי לכתוב את הפסקול לעונה האחרונה (או הבאה?) של טווין פיקס והרי לכם יצירה מופתית, חדשנית, נועזת ולא פחות חשוב – מתקשרת באופן רציף ועל טבעי עם מי שמתמסר לה.

ואז מתמכר. לנצח

אובדן ושלמות:

מריבה ונחמה:

אני לא זמין:

JAMILA WOODS - HEAVN

(JAGJAGUWAR)

גם ג'מילה וודס חדורת מטרה לנפץ את תקרת הזכוכית כחלק מהאג'נדה של ה-R&B החדש ואלבום הבכורה שלה מורה על כך שהיא בדרך הנכונה לקחת את הז'אנר שלא מפסיק להתחדש למחוזות מספקים וכאלה שתמיד נשאר בהם מרחב נוסף למי שרוצה להמשיך להתקדם ולהתעמק בהם, כפי שבהחלט אפשר ללמוד משיר הנושא של האלבום שהוא גם הסינגל הראשון והמבריק מתוכו, שמבוסס על דגימות של ה-Roots ו-The Cure, ומובל בקור רוח מהפנט ע"י וודס וקולה החולמני והמעט מרוחק שלה. בשירים אחרים היא מארחת כוכביהיפ-הופ וסול עולים כמו Chance The Rapper, Saba ו-Lorine Chia ותחת הפקה פריכה, צלולה ואלסטית מחליקה מסרים פוליטיים תת-הכרתיים נגד ההתגזענות של החברה האמריקאית מבלי לבעוט בדלי, אלא ע"י מילוי קונסיסטנטי ומגמתי שלו בגרוב נוטף אהבה, הרמוניות קוליות ומסרים חיוביים.

כמו ליפול על גן-עדן:

שיר ממכר:

קדושה: