חיפוש בקטלוג
לכבוד החורף, שאולי הגיע וכנראה שעדיין לא, יש לנו הפצה פסיכית שלצורך העניין נדמה אותה לזירת אגרוף.
בצד אחד שלה, The Greatest Gift של סופיאן סטיבנס שיוצא פה יומיים לפני שאר העולם, וכולל גרסאות לשירים מתוך Carrie & Lowell שיוצאים לראשונה, פלוס שירים מסשן ההקלטות שלא נכנסו בסוף לאלבום, שמקבל קונטרה משמעותית גם מהאלבומים החדשים והמצוינים של Destroyer ו-Watter, שלבטח יצטרפו במהרה לרשימות הסיכום של נבחרי 2017.
בצד השני של הזירה, שלל אלבומי בכורה שכל אחד מהם הוא בחזקת קלאסיקה ושיצאו ממש לאחרונה על תקליטים במיוזיק און ויניל. וביניהם, תחזיקו חזק, האלבומים של Love Sculpture, Juicy Lucy, Demon Fuzz,Anthems From Eden של שירלי ודולי קולינס, Randy California וסנסציית הפולק Comus!
ולקינוח: Trash של אליס קופר, שיצא ב-1989 וכולל את Poison, הלהיט הכי גדול שלו בארץ הקודש.
גם אם יהיה פה קרב איתנים בסוף כולם יצאו מנצחים.
חדשים:
SUFJAN STEVENS- THE GREATEST GIFT
(ASTHMATIC KITTY)
TRANSLUCENT YELLOW LP
כאילו לא עברו שבועיים, ושוב אנחנו מציעים לכם כותר חדש של סופיאן סטיבנס.
הפעם מדובר במנה העיקרית, ואפילו במנת השף אם נפעמתם וגם נסחפתם אחר Carrie & Lowell, אלבום האולפן האחרון מ-2015 של הסינגר-סונגרייטר בעל האינטליגנציה הרגשית הגבוהה מדטרויט, מישיגן.
The Greatest Gift מציע גרסאות שונות לשירים מתוך Carrie & Lowell - מוקדמות יותר או כאלה שבסוף נותרו בחוץ, שירים מסשן ההקלטות שבכלל לא נכנסו לאלבום, כמו גם רמיקסים לשירים מתוך יצירת המופת הזו. זה נכון ש-Carrie & Lowell, כיצירה שלמה, גדול מסך חלקיו, כפי שראה אור לראשונה לפני שנתיים, אך הקטעים שנחשפים כאן לראשונה מעניקים לתהליך היצירה שלו ערך מוסף כך שהשחרור שלהם צפוי להרעיד שוב את אמות הסיפים של אלה ש-Carrie & Lowell הפך לפסקול היום-יומי שלהם ויהדהד מחדש את אחת היצירות המוזיקליות החשובות ביותר בשני העשורים האחרונים.
ולא נסיים לפני שגם נציין שמדובר במהדורה מוגבלת של ויניל צהוב שקוף שוודאי ותמהר להיגמר. בקיצור, חובה!
כישרון גדול וגם נדיר:
נהר נחבא אל הכלים:
אוהבים מפלצות כאלה:
וגם ערפדים כאלה:
כמובן שגם Carrie & Lowellזמין בדיסק או בתקליט
DESTROYER- KEN
(DEAD OCEANS)
LP+7" / LP / CD
הנה תגלית: Kenהוא כבר האלבום השנים-עשר של דן באייר המכנה עצמו Destroyer כבר יותר מ-22 שנים.
והנה עוד תגלית: Ken גם שימש את Suede כשם זמני ל-The Wild Ones, אחד השירים הגדולים ביותר של הלהקה הבריטית ולדעתו של הדיסטרוייר גם אחת הבלדות הגדולות ביותר בשפה האנגלית במאה השנים האחרונות.
נשמע לכם טריוויאלי ולא מספיק חשוב? ייתכן, אבל מבחינת באייר הידיעה הזו הייתה זו לא פחות מאשר התגלות רוחנית שהעניקה לו את ההשראה להקליט את האלבום המדובר. והשאר, ככל הנראה, ירשם בדפי ההיסטוריה. אז כן, Kenהוא ככל הנראה "האלבום הבריטי ביותר של Destroyer", אך יחד עם זאת ומבלי לייתר את ההשפעה של השיר המדובר בפרט ושל Suedeבכלל, כמו תמיד אפשר לזהות בצליל של Destroyer מושאי השפעה נוספים - מדיוויד בואי וסיד בארט ועד גארי ניומן ו-New Order במעין שילוב מוזר בין פולק, גלאם-רוק מינורי וסינת'-פופ אווירתי תחת מעטה של אינדי-רוק שמתרפק על העבר וכמו כן אין רגע דל, אין משפט שלא נטען באינספור משמעויות ויותר מכל יש שפע של עומק רגשי אך זוויתי, סקרני ואקזיסטנציאלי באופן שבו דן באייר חווה את המציאות ומתרגם אותה למילים וצלילים. מרתק, מלנכולי ואפלולי מתמיד? לא נכחיש זאת!
אפור גשום:
בוקר לח:
אז למה לא אמרת שלום?
וגם הדיסקים ההורסים האלה של דיסטרוייר נמצאים במלאי:
.png)
WATTER- HISTORY OF THE FUTURE
(TEMPORARY RESIDENCE LIMITED)
נורא מדגדג בקצות האצבעות לציין תחילה ש-Watter הם סופרגרופ, אבל משהו לא מרגיש נכון בתואר הזה שבדרך כלל (ותחושת דז'ה וו שכתבתי את זה כבר בעבר יותר מפעם אחת עולה מיד) מתייחס לרוקרים בשיא הקריירה שלהם או שנים רבות אחריו שמתאחדים למטרות מסחריות גרידא, נטו וברוטו.
לא רק שחברי Watterבאלבום השני של ההרכב הם יוצאי להקות מופנמות מסצנות הפוסט-רוק של שיקגו, לואיוויל ופורטלנד, אלא שאין במוזיקה שלהם שום אפיל מסחרי. והמהדרין יוסיפו – וטוב שכך, משום שהעובדה שמדובר בפרסונות לא כ"כ מוכרות בשמם שניגנו (או עדיין מנגנות) בלהקות רבות השפעה על סצנת הרוק האלטרנטיבי המסועף ב-25 השנים האחרונות -כמו סלינט, Tortoise, Rachel's, Halifax Pier,Shipping News ו-The For Carnation - רק משרתת את הדבר החשוב ביותר – המוזיקה עצמה, שדרך פילטרים של ההגדרה האמורפית "פוסט-רוק" מעלה באוב בעיקר את הזרם המסונתז של הקראוטרוק של שנות ה-70 - Tangerine Dream, קלאוס שולצה, Edgar Froese, Ash Ra Tempel ו-Cluster כדוגמאות מייצגות – שכל הכלים החיים באלבום מגויסים לטובתו דרך בניה מדודה של צליל אחיד וארכיטקטוני שעשוי מקשה אחת. כזה שנשען על העבר באופן בלתי משתמע לשתי פנים, אך בד בבד מנסח את ההיסטוריה של העתיד לבוא, כך שאם לרוב המילה "רטרו" מעבירה בכם חלחלה וגורמת לכם לחשוב על מוזיקאים עצלים שמשכפלים נוסחאות מוכחות מהעבר אז האלבום החדש של Watter יזכיר לכם שלא רק שרטרו היא לא מילה גסה, אלא שהוא יכה אותם בגזע המוח עם מכת קרטה קראוטית מנה אחת אפיים.
רדיפה:
פצצה:
מיתה:
בלוז-רוק:
LOVE SCULPTURE- BLUES HELPING
LP
השם דייב אדמונדס לא ישמע מוכר לרוב האנשים ששותים ואוכלים לארוחת בוקר, צהריים וערב בלוז רוקנ'רולי משנות ה-60 וה-70, אבל סביר להניח שהם מכירים היטב את הגיטרה המצלצלת והצוללת שלו ב-Blues Helping, אלבום חובה בכל חנותתקליטים שמכבדת את עצמה, ואלבום הבכורה של Love Sculpture הלהקה שהקים בקארדיף בירת וויילס ב-1966 והנהיג ביד רמה.
אך גם אם האלבום הזה, שלא הודפס על ויניל יותר מ-30 שנה, איכשהו פסח על אותם חסידי רוקנ'רול הם לא יוכלו לעמוד בפני קסמו הכמעט-דתי והניסים ונפלאות שהגיטרה מחדדת הרגשותשל אדמונדסמפיקה בעוד הוא חורך את מיתריה, קולו הרך מהפנט ומהלכי הפסנתר העוצמתיים שלו, שמגובים בבס-תופים עזי הרוח של ג'ון וויליאמס ובוב "קונגו" ג'ונס, משלימים את האלבום הקאנוני הזה, שהוא בהכרח אחד מאלבומי הבכורה הטובים ביותר בכל הזמנים וכל כולו מפץ אותנטי ומרהיב של בלוז-רוק מרומם רוח ומלא נשמה עד כדי כך שבביצועים כמו I Believe To My Soul (במקור של ריי צ'ארלס) ו- Summertime (של גרשווין כמובן) מותר וגם אפשר למחות דמעה או שתיים מהתרגשות.ולא בכדי, מדובר בקלאסיקה על-זמנית ומשמיעה ראשונה.
אמונה:
שלמות:
בלוז ועזרה משמיים:
JUICY LUCY- JUICY LUCY
LP
על העטיפה – רקדנית בורלסק בשם זלדה פלאם מכוסה במיטב הפירות שהירקן הציע. אם להסתמך על המוזיקה בפנים, אז הם ככל הנראה נקטפו מהעצים המוזיקליים הגבוהים והפוריים ביותר, משום שאלבום הבכורה של "לוסי העסיסית" - שם לא פוליטקלי קורקט בעליל ב-2017 אבל לגיטימי לחלוטין ב-1969 – הוא כמו נקטר פירות משוגע של בלוז-רוק אנגלי-אמריקאי מחוספס שבו לצד הגיטרות המשתובבות בפראות עצומה יש סקסופון אלוהי שממלא אותו באנרגיות פרועות וקפריזיות שהופכים אותו לבלתי-תלוי בזמן או משויך לכל סצנה באופן חד משמעי. גם היום, 48 שנים אחרי שיצא לראשונה, אפשר לומר בבטחה שאין דברים כאלה כמו אלבום הבכורה של Juicy Lucy. אפשר לנסות לדמיין אותם, להשוות את Juicy Lucyללהקות מאותה תקופה, אבל באמת אין טעם כי אין עוד אלבום כזה ולא יהיה עוד אלבום כזה. ואם נניח לרגע לזלדה שעל העטיפה, ראוי להכריע את הכף ולצטט את תגובתה האותנטית של זלדה המשוררת אחרי שהקשיבה
לאלבום הזה לראשונה:
"בלילה ההוא
כאשר ישבתי לבדי בחצר
הדוממת
והתבוננתי אל הכוכבים-
החלטתי בליבי,
כמעט נדרתי נדר-
להקדיש ערב-ערב
רגע אחד,
רגע קט ויחיד
ליופי הזה הזורח"
כל העסיס במלואו:
גרוב, רוקנ'רול ופסיכדליה:
DEMON FUZZ- AFREAKA!
PINK LP
רוק פסיכדלי, ג'אז-Fאנק ומוזיקה אפריקאית נפגשים לטובת תלת-שיח באווירה מיסטית באלבום הבכורה של Demon Fuzz, אחד הסודות הכמוסים של שנות ה-70 שרואה שוב אור אחרי שלא היה זמין על-גבי ויניל יותר מעשור.
Afreaka! טובל במסתוריות לכל אורכו - החל מעטיפת האלבום, הבס המדוסטרש והמאיים שפותח אותו והמחתרתיות הכללית שאופפת אותו – אך מעבר להיותו פסקול מצוין לטקסי וודו לכל עת ומטרה מדובר גם באחד התקליטים הגרוביים ביותר (ולכן גם אחד המסומפלים ביותר) של שנות ה-70 המוקדמות וכזה שמציע איזון מושלם בין גיטרות מתגרות, כלי נשיפה רושפים, קלידי האמונד חמקמקים אך לא מרפים ומקצבי באס תופים שנחושים לדהור הלוך וחזור עד קצותיו של ציר שבכל אחת מתחנותיו הרבות הם משתנים – מטקסיים למורכבים ואז למשכרים וחוזר חלילה. כשאת היופי המכושף והאינטנסיבי הזה מוביל סמוקי אדמס, סולן ההרכב.
הוא לא שר הרבה לאורכו, אך כשזה קורה הוא טוען את האלבום טוען בנשמה ותשוקה מחשמלת ומוליך בבטחה את המאזין כל הדרך אל קטע הסיום של האלבום הייחודי הזה – "גרסת כיסוי" מבריקה שהיא למעשה ואריאציה ל-Mercy, קלאסיקת R&B גרובית משנות ה-60, שאליה מתנקזים כל היכולות המוזיקליות הבלתי-נדלות של Demon Fuzz ומותחים אותן לכדי קצת יותר מתשע וחצי של שכרון חושים ומעמקים. לסיום, נציין שהמהדורה שאנחנו מציעים מגיעה ע"ג ויניל ורוד וממוספר. אל תרשו לעצמכם להישאר בלי עותק של השד התלת פאזי הזה.
עניין של זמן:
אין לי ארץ אחרת:
שער הרחמים:
RANDY CALIFORNIA - KAPT. KOPTER AND THE (FABULOUS) TWIRLY BIRDS
LP
בין אם הנחתם שכבר שמעתם כל תקליט רוקנ'רול נוטף גרוב וגיטרות וואה-וואה מרוחות בפאז שהוקלט בשנות ה-70, ובין אם אתם מזהים את העטיפה שלפניכם ורק הייתם זקוקים לתזכורת, עצרו בטרם תעברו הלאה – אתם רוצים וצריכים את ההוצאה המחודשת הזו לתקליט הבכורה של רנדי קליפורניה מ-1972, שחוזר להיות זמין על ויניל לראשונה מזה 30 שנה. האלבום הזה, שהוקלט פחות או יותר מיד אחרי שרנדי קרייג וולף המתכנה "רנדי קליפורניה" פרש מלהקת Spirit, הוא הוצאה לפועל של כל הרעיונות המוטרפים שריצדו במוחו של הגיטריסט הגאון הזה ונשמע כמו ג'אם סשן של הארד רוק, Fאנק ופסיכדליה שרוח החופש נושבת ממנו וקובעת עובדות בשטח בדמותו של אלבום גיטרות שאמנם נשען בעיקר על גרסאות כיסוי - מג'יימס בראון ועד הביטלס, Sweathog ואפילו פול סיימון – אך הביצועים שהוא מציע לרוב עולים על המקור או לכל הפחות מעניקים לו פרשנות פרועה, חסרת עכבות וכזו שהולכת עד הקצה עם הדבר הזה שנקרא "רוקנ'רול" במלוא מובן המילה, בכל המשתמע ממנה ואף יותר מכך.
שיר של סטלנים:
זה לא דאונר, זה Upper!
איחוד מרגש, ביצוע אש!
פולק:
COMUS- FIRST UTTERANCE
LP
אם אפשר להעניק לתנועה מוזיקלית תכונות אנושיות, אז נטען בנחרצות שהז'אנר המוזיקלי המכונה "פולק" כבר לא היה עצמו, לא ידע את נפשו ולא נשמע אותו דבר אחרי שאלבום הבכורה של Comus קם כמו מלפפון והכה את הגנן כשיצא ב-1971.
אמנם לחיבור הטבעי בין פולק לפגאניזם יש שורשים מתועדים ועתיקי יומין, אך הקשר ההדוק בינם מעולם לא קיבל קודם לכן ביטוי מוזיקליופולחני כה מובהק כמו ב-First Utterance, שהאותנטיות בו פורצת החוצה דווקא דרך אימוץ השפעות מז'אנרים אחרים כמו פסיכדליה ורוק מתקדם, ושהניואנסים מתוכם חלחלו בשקט מתוח לשירים אפופי המסתורין של חברי Comus - שבמקביל שאבו את השפעתםגם מכתביו של ג'ון מילטון, המיתולוגיה היוונית והצד האפל של הפולקלור הבריטי לדורותיו - ועסקו באלימות, זימה וטירוף תוך כדי בחישה וחיטוט כירורגי בקרביים של הרוח האנושית המדלדלת מדור לדור. כל זאת כשבחזקתם גיטרות אקוסטיות שהופכות בן רגע מענוגות לתוקפניות, מקצבי בונגוס שבטיים אחוזי תזזית, זמרות ליווי שמאזנות את הקלחת (רק למראית עין ואוזן) עם הרמוניות ווקאליות אחרי שגבר שמאבד את עצמו לדעת דרך מרפסת בעודו זועק דברי בלע ומטיף במשפטים לא ברורים, כינורות צווחים וחלילים מלחששים.
אין ספק שמדובר באלבום שהקדים את זמנו והשפיע על אינספור הרכבים, מ-Current 93 ו-Death In June ועד Faun Fables, Animal Collective, Sun City Girls ואפילו Opeth. אך גם אם השמות האלה לא באמת אומרים לכם משהו, מדובר בתקליט פולק-פרוג יוצא דופן במקוריותו ואיכותו שממחיש באופן הנחרץ ביותר את התהייה המוזיקלית מזמנת האתגרים שלהקות הפולק הבריטי התנסו בהם ביתר שאת באותן שנים.
First Utterance אמנם פחות ידוע מהאלבומים הנחשבים של להקות כמו ה-Incredible String Band, Strawbs, Gryphon ו-,Trees או מאלה של הלהקות הבולטות ממחוז קאנטרברי (ממנו הגיחו גם חברי (Comus, אך לא רק שאינו נופל מהם אלא שהוא גם עוקף אותם בסיבוב בכל מה שנגזר מתעוזה, סקרנות אינסופית, חידתיות וסימני השאלה המהדהדים ונזקפים לזכותו כבר 46 שנים (וימשיכו להדהד לנצח).
שיר לנסיכה מנוחה:
טפטופים כופרים:
מאחורי הסורגים:
SHIRLEY COLLINS & DOLLY COLLINS - ANTHEMS IN EDEN
LP
שנתיים לפני האלבום המהולל הנ"ל של ,Comus יצא האלבום הלא פחות מרתק הזה של שירלי ודולי לבית קולינס. לא מדובר בשבירת מוסכמות במימדים תנכ"יים כמו אצל Comus, אבל בהחלט באחד אלבומי הפולק האנגלי היפים והחשובים ביותר בכל הזמנים. כל זאת בעיקר בזכות כלי הנגינה העתיקים שמככבים בו (חלילית, סאקבוט, קרומהורן) וצובעים את התוגה האופיינית לז'אנר בגוונים שמימיים וארציים ללא דֹּפִי, ובראש ובראשונה הודות לקולותיהם המלאכיים של שירלי ודולי קולינס, כך שהמסורות העתיקות שהאלבום הזה שואב מהן את השראתו רק הולכות, מתחדדות ומתבהרות לכדי תמונה שלמה,שאמנם מתמקדת באנגליה הכפרית של אחרי מלחמת העולם הראשונה, אך דרך העושר האינסטרומנטלי והעיבודים שמחזירים עטרה ליושנה גורמים ל-Anthems In Eden להישמע כמו תיעוד מוזיקלי נדיר של אנגליה - או אם תרצו אלביון - בימי הביניים. ולא פחות מזה, אלבום שכדאי לכם מאוד להתמסר לו אם להקות פולק כמו Fairport Convention,Steeleye Spanו-Espers אהובות עליכם במיוחד.
יופי טהור:
שיר עם מזכך:
קלאסיקת הארד-רוק לקינוח:
ALICE COOPER- TRASH
LP
הוצאה מחודשת על תקליט לאחד האלבומים המצליחים ביותר של אליס קופר.
במקור מ-1989, Trash נפתח עם אחד Poison, מלהיטיו שוברי המצעדים ומהגדולים ביותר שלו אי-פעם, ולבטח השיר שלביצוע שלו חיכו בשקיקה מעריציו בישראל כשהופיע כאן לפני פחות משנתיים ברעננה, העיר הראויה ביותר בעולם לאירוח תיאטרון האימים של אחד הרוקרים הנועזים ביותר בכל הזמנים.
Trash אמנם רחוק סגנונית מאלבומיו פורצי הדרך מתחילת שנות ה-70 כמו Love It To Death ו-Killer, אך שמיעה חוזרת תאשש את הקביעה כי הוא עדיין אחד מאלבומי ההארד-רוק הטובים ביותר של שנות ה-80 ושלהצלחה שלו הייתה חלק אינטגרלי בפריחה המחודשת של הז'אנר בתחילת שנות ה-90, לצד האלבום הכפול של גאנז אנד רוזס והגחמות החדשות ומוכרות המיליונים של מוטלי קרו, ואן היילן, בון ג'ובי ואירוסמית' באותן שנים. ובמובן הזה, ברור כשמש העמים ש-Trash ממשיך להפגיז ללא רחמים גם אחרי Poison מסתיים עם עוד תשעה שירים לוהטים, מרעילים ומורעלים (במובן הצבאי של המילה) ומשופעים באורחים מצוינים כמו ג'ו פרי, טום המילטון, ג'ואי קריימר וסטיבן טיילר מאירוסמית', ג'ון בון ג'ובי וריצ'י סמבורה מבון ג'ובי, הגיטריסט הווירטואוז סטיב לוקאת'ר ואפילו Stiv Bators מה-Dead Boys כמו עוד אינספור מוזיקאים נוספים שהתייצבו כמו ביום פקודה לצד אליס קופר לטובת האלבום המצוין הזהשיוצא עכשיו מחדש במהדורה של 1500 עותקים בלבד שלבטח כמאמר השיר תחלחל כמו רעל בין ורידיו של מי שיניח את התקליט הזה על פטיפונו הוינטאג'י או המשוכלל.
שיר ארס:
יקבלו ציון נמוך ב-Airbnb:
הכינו את המטפים: