אלבום אולפן חדש לקולקטיב

קרוב לארבע שנים מאז Pangaea  - בדיסק וגם במהדורת ויניל נאה ביותר (של 300 עותקים בלבד) שתגיע לקראת הופעת ההשקה של האלבום בסוף חודש הבא.

בשנים האחרונות הלהקה הספיקה ללוות את שלומי שבן בהקלטות ובהופעות של 'תרגיל בהתעוררות'; למלא את הבארבי עד אפס מקום בכל הופעה שנקבעה; לחדש את פני הלהקה (שהתהדקה לרביעייה –גרעינית); ובעיקר – לחדד את כתיבת השירים ליצירה הדוקה שעטופה בסאונד עדכני מאד, שחי את הדופק העכשווי של עולם האינדי-פולק העולמי (ולחלוטין מתקשר עם אלבומי הלהקה הקודמים)

הקהל? מחכה להם בגדול (אם לשפוט לפי העובדה שכל הכרטיסים להופעות שנקבעו עד כה נחטפים הרבה שבועות מראש או לפי שלוש מאות שיתופים לקליפ הראשון שהלהקה הוציאה בתוך 24 שעות).

וגם ללהקה יש מה להגיד לכם:

אהלן ושלומות. כאן הקולקטיב. שוב עמכם וסוף-כל-סוף, עם אלבום חדש.

איפה היינו?
אחרי כמעט שלוש שנים של שקט תעשייתי שבהם לא הוצאנו ציוץ, יתכן כי מיטיבי לכת יבקשו לשאול לאן נעלמנו. למעשה, היינו כאן כל הזמן, וכל הזמן עבדנו בינינו לבין עצמנו, ופירקנו והרכבנו את עצמנו מחדש. אחרי שנפרדנו באהבה רבה משלושה חברים מייסדים (דניאל שוהם, נדב לוזיה ויוסי מזרחי), היה דרוש מסע לא קצר בשביל להבין את עצמנו יצירתית מחדש, מסע שלקח אותנו דרך אולפני ענק בנאשוויל ותאונות דרכים בהודו (לאו דווקא בסדר הזה) עד שנזרקנו למרתף ביפו ומשם התחלנו הכל מחדש.

אז, אלבום חדש?
כן. ומקסים. היה זה תהליך בישול ארוך ואיטי, בכמה גלגולים שונים ובשכבות על גבי שכבות על גבי שכבות. לראשונה בחיי הקולקטיב לא היה זה פשוט וקל להיכנס לאולפן גדול דיו, כל אחד מרים משהו ומנגנים. היה צריך למצוא את הקסם מחדש, ומצאנו עצמנו מקימים אולפן חצי-מאולתר בסלון, דופקים על סירים ומחבתות, מסמפלים תקליטים ישנים, מקליטים ומקליטים מחדש. כשהספיק לנו, ביקשנו מחברים (גלעד שמואלי ורן יעקבוביץ' על תופים, גיא לנדאו על גיטרה ומאיה בלזיצמן על צ'לו) לחזק בכישרונם את הקקפוניה השקטה שיצרנו. כשנגמר הלילה,  דניאל אנגליסטר ייעץ אומנותית וטכנית ואף מיקסס את כל הבלאגן.

יצא תבשיל טריפ-פולקי שאנחנו מאוד גאים בו. כזה שפוגש אותנו ובינינו אחרי כמעט עשור של עבודה משותפת, אחרי מסעות אינספור, עם שברונות לב למכביר ואנקדוטות שלא היו מביישות אף ביוגרפיית רוק, ועם לא פחות נצחונות קטנים של חברות ואהבה למוזיקה. והוא מספר לבדו את כל הסיפור שמאחוריו (אבל אם צריך, נשב על קפה להסביר יותר לעומק).

ועכשיו?
חזרנו גם להופיע, ובעקבות כך חזרנו לנשום. גייסנו שלושה חברים מוכשרים להצטרף אלינו להופעות (גיא לנדאו בגיטרות, שרון פטרובר ויואב ארבל על תופים וסמפולים). כעת כולנו מתכוננים להשקה ב-26.4 בבארבי (כרטיסים בודדים נשארו. הולך להיות משו משו. תבואו גם.)

"הגרסה החדשה של "הקולקטיב" טובה מתמיד. השירים החדשים, שהושמעו בפעם הראשונה בהופעה, הצליחו להשאיר את הקהל מרותק והמוזיקה שלהם נשמעה מהודקת, אחידה ומחושבת – במובן הטוב של המלה." [גלריה, הארץ]

על הקולקטיב (או, תקציר הפרקים הקודמים)
הקולקטיב (או בלעז, Acollective) הם להקה ו/או אגודה מוזיקלית שיתופית (חברים נוכחיים - עידן רבינוביץ, רועי ריק, עמנואל סלונים, רועי רבינוביץ'). הם הוציאו אלבומים רשמיים:  Onwards (2011),  Pangaea(2014).  הם הוציאו גם אלבומים פחות רשמיים תחת שמות שונים ב-2009, והקליטו עם שלומי שבן את תרגיל בהתעוררות (2014).  בין לבין הופיעו בשלל במות ופסטיבלים בארץ ורחבי העולם. בימים כתיקונם, הם ממשיכים להשתדל להיות נינוחים מחד ויצירתיים מאידך.