איך נשמעת מוזיקה רגישה ויפה עד כאב, בלי להיות מתבכיינת? ככה:
http://www.youtube.com/watch?v=7iljkaDZvyw

אלבום בכורה מפעים שמוכיח שיש בהחלט עוד מה לחפש במוזיקה האמריקנית (בתנאי שיש לך את הקול, יכולת כתיבת השירים, ואת המתת הנדיר של נגיעה בלב ובנפש).
אלבום עם מוזיקה שמשוטטת במרחבים שבין גראהם פרסונס, מארק קוזלק (רד האוס פיינטרס/סאן קיל מון) והצד החלומי יותר של מיי מורנינג ג'אקט - וקול שנע במרחב של רופוס ויינרייט וג'ף באקלי.
קאנטרי-אלטרנטיבי-שמימי מלא נשמה, תמימות וכנות, מהפתיח הקולי המהפנט ולתוך האלבום עצמו..
האלבום נכתב ע"י וינסטון יילן, שהקים את הלהקה כבר ב-2006. בשנים שחלפו הוא הספיק להוציא שלושה אי-פי'ז באופן עצמאי ולעבור מקולורדו לנאשוויל - שם הסתגר בבית יער שהיה בבעלות ג'וני קאש וג'ון קארטר וכתב את האלבום הנוכחי.

כל האלבום:
http://grooveshark.com/#!/album/Country+Sleep/8633040

"בפשטות: אלבום הבכורה המרשים ביותר מצד סונגרייטר מעולם האינדי בשנים האחרונות. אבל יש כאן הרבה מעבר לכך: בגרות, מיקוד ויופי מהמם, מתרומם מעבר להקשר הבסיסי שלו - אלבום אפי שובר לב בדור האייפון"
9/10
Diffuser.fm

"פעם בכמה זמן בא זמר עם קול שפשוט מפיל אותך על הברכיים"
9/10
NME

"השירים נחשפים לאיטם ככאלה שעשויים יופי-אמתי. להאזין ולהיכנע"
8/10
The Independent

"כל האלבום הוא כמו פסקול לחלום קולנועי-צלול שנוסע דרך הנוף האמריקאי המחוספס. מרגיע, חם, מנחם וגם, ובכן, מושלם!"
Folkgeek

"אלבום בכורה שמצביע על עתיד בהיר ויפהפה"
BBC

"בכורה משכנעת מצד אמן שבהחלט כדאי להמשיך ולעקוב אחריו"
8/10
The Line of Best Fit