מה קורה כשהדמות הכי חשובה בגראז' העכשווי עוזב את הגיטרה ומתחבר למקלדות? ובכן, הובה בובה.
ג'ונתן דוייר, גיטריסט, סולן ומנהיג Thee Oh Sees, הבעלים של הלייבל Castle Face ואושיית גראז', לוקח הפוגה מגיטרות ומוציא אלבום על טהרת הסינתיסייזרים ומכונות תופים, עם שירים שעוסקים ברשמיו ממסעות בחלל ובזמן.
מה שנראה על הנייר כניסוי, מתברר כשילוב מרענן למדי של לו-פיי, פסיכדליה ואלקטרוניקה, איפשהוא בין Kraftwerk ל-Zombies, כשהרוח של Captain Beefhart היקר מרחפת לה מעל.
בשורה התחתונה, זה בעיקר אלבום פופ פסיכדלי נפלא שמאזן בהצלחה יתרה בין אקספרימנטים הזויים לחלוטין והכישרון המוכח של דוייר לכתיבת שירים מלודיים להפליא.
מומלץ מאוד לחובבי Silver Apples, Spectrum ו-Stereolab , ולכל מי שמחפש לאתגר קצת את הפסיכדליה שלו.

"בין אם הוא מתמודד עם גראז', פוסט-פאנק או אלקטרוניקה, לדוייר יש את היכולת לקחת כל סאונד ולזרוע בו זיעה ושמש, המאפשרת למוזיקה שלו לזרוח. אלבום שהוא בלגן במובן הכי כיפי של המילה"
All Music Guide

"אלבום סולידי שמזכיר את האלבומים המוקדמים של Thee Oh Sees : שאפתני, מלוכלך ומלא הבטחה"
Pop Matters